נגזרי ריבית וריבוי עקומים
מוסדות פיננסיים נהגו להשתמש בעבר בעקום תשואה חסר סיכון יחיד עבור כל מטבע, בהתבסס על שיעורי ריבית להלוואות בין בנקאיות (LIBOR Rates) על מנת לשערך ולתמחר נגזרי ריבית (Single-Curve approach). בשיטת שערוך זו, המכונה "השיטה הקלאסית", גם התמחור וגם המסחר בנגזרי ריבית היו פשוטים באופן יחסי. השיטה הקלאסית הניחה הנחות שונות על מנת שתוכל להצדיק את השימוש הכפול בעקום סטנדרטי יחיד, שמשמש גם כעקום היוון (Discounting Curve) וגם כעקום תחזית של ריבית משתנה (Forecasting Curve).
בשנים האחרונות וכחלק מהלקחים שהופקו בעקבות משבר האשראי העולמי ב 2008, החלו אותם שחקני שוק לאמץ מסגרת עבודה חדשה לצורך תמחור נגזרי ריבית הכוללת שימוש במספר עקומים שונים (Multiple-Curve CSA Approach). שיטה זו, המכונה "השיטה המודרנית", המחשבת את עקום ההיוון הרלוונטי בהתאם לסוג הנגזר הנסחר ואת עקום התחזית בהתאם לטווח פדיון ריבית הבסיס.
למאמר המלא לחץ
בשנים האחרונות וכחלק מהלקחים שהופקו בעקבות משבר האשראי העולמי ב 2008, החלו אותם שחקני שוק לאמץ מסגרת עבודה חדשה לצורך תמחור נגזרי ריבית הכוללת שימוש במספר עקומים שונים (Multiple-Curve CSA Approach). שיטה זו, המכונה "השיטה המודרנית", המחשבת את עקום ההיוון הרלוונטי בהתאם לסוג הנגזר הנסחר ואת עקום התחזית בהתאם לטווח פדיון ריבית הבסיס.
למאמר המלא לחץ
